הקדמה – MBK 

אז אחרי המונדיאל, עונת המלפפונים ועונת הדירוגים, הגיע הזמן להתחיל את עונת ההופס האמיתית.

החל מהיום ועד לפתיחת העונה בכל יום (להוציא שבתות ומועדי ישראל), נפרסם את הפריוויוס השונים של 30 קבוצות הליגה.

כ-23 חברי צוות יקחו חלק בפרויקט, כאשר באופן אישי זאת השנה השישית שלי ככותב באתר, אז התחלתי עם הבית הפסיפי, והפעם הרביעית בה אני אחראי לפרויקט כולו.

בנוסף, העונה יתווסף חידוש, כאשר בכל  מוצ"ש ב 21:00 צוות הפודקאסט של הופס ידון וינתח את הבתים השונים בעמוד הפייסבוק של האתר.

https://www.facebook.com/hoopsil/

את הפרויקט אנו מתחילים עם אלופת המזרח ב-4 השנים האחרונות, קליבלנד קאבלירס, מאת איתן מאג'ר שימשיך ללוות אותה עבורנו מקרוב.

קליבלנד קאבלירס – הפריוויו / איתן מאג'ר

אולם:
ה Q ארינה, אשר צמוד לפרוגרסיב, מגרש הביסבול של הקליבלנד אינדיאנס, שחוזרת העונה להיות הקבוצה המקצוענית המובילה של העיר. (גם בימי לברון קבוצת הפוטבול של אוהיו סטייט הייתה הקבוצה הבכירה של אוהיו).
קיבולת: 20,562 אישה ואיש (מקרה 20,262 היה ממוצע הצופים בעונה האחרונה).

מה יהיה ממוצע הצופים בעונה הקרובה? ברור לי שהרבה חושבים שהוא יהיה סביב 15,997, אך אם להסתכל על הפעם האחרונה שלברון עזב, ממוצע הצופים היה ל 20,112, ורק בעונה העוקבת היה 15,997.
מה שאני מנסה לומר זה, שבאוהיו אוהבים את קבוצות הספורט שלהם, בין אם יש או אין להן "מלך".

מאזן בעונה שעברה: 32-50 (מקום רביעי במזרח) בעונה הרגילה.
בפליאוף?ניצחון מאוד מאוד דחוק בשבעה משחקים על אינדיאנה, סוויפ על טורונטו שגרם להם לחשוב שהם יותר טובים ממה שהם באמת, ניצחון בשבעה משחקים על אלופת המזרח של פלייאוף 2019 (בוסטון כן?), וכניעה ללא תנאי ללוחמים מחוזקים בעוגייה.

מאמן ראשי: טיירון לו

אני מודה שכאשר בלאט הועזב חשבתי ש-לו יישר לעונה אחת במקרה הטוב.
מאז הוא הוכיח את עצמו כמאמן עילית, טקטיקן ובעל אישיות חזקה. קשה מאוד לאמן את לברון- והוא הצליח.
קשה מאוד לקחת אליפות- והוא הצליח. הוא היחידי שניצח את הלוחמים בסדרה מאז שתקופת קר התחילה. מעולם קבוצה לא חזרה מפיגור של 3-1 בגמר, והוא לא נשבר, האמין וגרם לשחקנים שלו להאמין איתו. בעונה האחרונה הוא הגיע לגמר עם הקבוצה הכי גרועה שלברון שיחק בה מאז עונה הרוקי. טיירון לו הרוויח ביושר את המשרה שלו.

שחקנים בולטים שעזבו
לברון ג'יימס מוביל את קליבלנד בכל הקטגוריות למעט בחסימות, שם הוא מדורג רק במקום הרביעי. הוא החליט שהוא לוקח את עצמו לעיר המלאכים.
ג'ף גרין, שהפך לדמות משמעותית בקבוצה עזב גם הוא (לושינגטון). לדעתי בלי לברון, עשה בשכל קובי אלטמן שנתן לו ללכת. גרין הוסיף הגנה, אבל היה לא יציב בהתקפה (בלשון המעטה)
קלדרון, שלא ברור למה ביכולת שהוא מציג בגיל 36, עדין מקבל חוזים בליגה הטובה בעולם, ואני לא- עזב לעיר המכוניות (המשומשות) לשחק עם גריפין.

שחקנים בולטים שהגיעו
קולין סקסטון, גארד, רוקי מג'ורג'יה מריאטה, בחירה מס 8 בדראפט האחרון. אחרי שבליגת הקיץ קלע 19.6 נקודות בממוצע, ונבחר לחמישיית הטורניר- בחרו בו חבריו לאחד משלושת הרוקים בעלי הסיכוי הכי גבוה לקחת את רוקי העונה. כן כן, זה קרה באותו משאל שדונצ'יץ' קיבל אפס קולות.
סם דקר, סמול פוורד פציע, מגיע תמורת 2.7 מיליון דולר. הוא אומנם לא שחקן שיחליף את לברון, אבל תמורת המחיר הוא יכול להתברר כמציאה אמיתית. מצד שני, הוא גם יכול לספק פרנסה לקליניקה המפורסמת של קליבלנד.
צ'אנינג פריי, בן 35, מגיע כדי לתת ניסיון לעמדת הסנטר. פריי עבר ללוס אנג'לס באמצע העונה שעברה, ועד אז היה דמות מאוד חיובים בדקות ששיחק ובעיקר בחדר ההלבשה.

חמישיה:
עם בלל השמועות סביב ג'י אר וקורבר, אי אפשר באמת לדעת איך לו ישחק עם הקלפים שיש לו. הערכה שלי:
ג'ורג' היל, רודני הוד, קווין לאב, ג'י אר סוויש וטריסטן תומפסון

ספסל:
ג'ורדן קלארקסון, סם דקר, צ'אנינג פריי, קייל קורבר, לארי נאנס, אוסמן קאדי, קולין סקסטון, אנטי ז'יז'יץ, ג'ון הולנד (חוזה דו כיווני), פרסטון בילי (חוזה דו כיווני)

תקציר הפרקים הקודמים
לברון חזר, לברון פיטר, לברון לקח אליפות, לברון קפץ, לברון קלע ולברון עזב. קליבלנד היתה לברון ג'יימס מכל הבחינות. פולחן האישיות של המלך באוהיו היה מוחלט (כולל אותה מנה שאכלתי בגמר המזרח שהיתה על שמו).

בעונה האחרונה זכיתי לבקר ב Q הרבה. ציפיתי לראות את תופעת לברון מקרוב, ומצאתי את עצמי חווה את תופעת קליבלנד ונפעם. קליבלנד היא חלק מחגורת החלודה האמריקאית, עיר שהייתה חשובה בשיא התקופה התעשייתית. עיר שיחד עם באפלו ופיטסבורג, ירדה מנכסיה והפכה להיות חלק מחגורת החלודה. לעיר כזו מתפתחת דינמיקה מעניינת, מי שגר שם מפתח תחושת שייכות עזה, וכל מי שלא, מלגלג עליה. האליפות ההיסטורית של 2016 נתנה לתושבי קליבלנד את כל מה שהם היו צריכים. מדובר באוהדים קולניים, אוהבים, תומכים שמבינים כדורסל. הם לא צריכים מספרים כדי להבין את משחק ההקרבה של לאב, את נתינת הגוף בהגנה של קורבר ואת הקטנות בהגנה של ג'י אר. הם רואים את כל זה, והם מעריכים. לשחק בקליבלנד, בשביל האוהדים האלה- זה תענוג לכל שחקן.

בגזרת הקבוצה אלדמן הסכים לעשות הכל בשביל לקחת אליפות, כולל להחליף חצי קבוצה, למעט הבחירה של הנטס שהם קיבלו בתמורה לקיירי. הטרייד כן שיפר את הקבס, אבל לא מספיק. בלי לברון הם כנראה לא היו מצליחים לעבור את הסיבוב הראשון. באופן כללי הפעם התכוננו לעזיבה של המלך מבעוד מועד. מנהיג חלופי בדמותו של היל- יש. שחקנים צעירים ומוכשרים יש. סופרסטאר יש. כל הרכיבים מוכנים ועכשיו אפשר לקחת אליפות…… לא באמת.

עתידות

קליבלנד, כך עושה רושם, נמצאת בעוד בניה, אבל לא שואפת להסריח את הפרקט. הם לא יעשו טנקינג, הם יחפשו להראות שהם יכולים להצליח להיות רלוונטים גם בלי לברון. עם הוד, בהנחה שישאר. עם לאב הנפלא. ושאר ירקות יש להם סיכוי טוב.

תסריט אופטימי
סקסטון, נותן חודשיים ראשונים מהסרטים ולו מקפיץ אותו לחמישיה על חשבון היל. בשאר העונה היל הופך למנהיג של החמישיה השניה ומסיים את העונה עם ספרות כפולות של נקודות ואסיסטים. סקסטון נבחר לרוקי העונה. לאב, עם ממוצעים עונתיים של 30 נקודות ו- 12 ריבאונדים מסיים שלישי במירוץ השחקן המשתפר, וחמישי במירוץ ה MVP (ראשון מסיים הרשע מקנדה קוואי). רודני הוד מבשיל סוף סוף ומקבל את תואר השחקן המשתפר. תומפסון מתגרש מהקרדשינס וחוזר להיות דניס רודמן לעניים. קליבלנד מסיימת שלישית במזרח, אחרי בוסטון וקנדה. בחצי גמר המזרח הם פוגשים את קנדה ועובדים אותם ב- 6 משחקים- כדי להפסיד לאלופים שבדרך מבוסטון.

תסריט ריאלי
היל נותן עונה סולידית ומקבל חוזה חדש בסיום העונה לשנה נוספת. לאב ממשיך לקדם את מותג החליפות שלו. הוד ממשיך להיות לא יציב בהתקפה, וקליבלנד נזכרת שלברון כבר לא משחק אצלה לקראת נובמבר ויוצאת לרצף של 15 הפסדים רצופים. הם עושים את הפליאוף מהמקום השמיני, כדי לעוף לבוסטון.

תסריט הבלהות
לאב נפצע במשחק הראשון של העונה. סקסטון אומר למדיה שהוא חושב שהיל זקן ושהוא צריך לפתוח, הקבוצה משעה אותו לחודש והיל שם לו קוטג' בלוקר. הוד עושה שביתה עד שמעבירים אותו. לארי נאנס הופך להיות ספק הנקודות העיקרי והפנים של הקבוצה. קליבלנד מסיימת במקום השני מהסוף (רק סקרמנטו גרועים מהם), וזוכים לבחור רק 4.